פסק-דין בתיק ת"א 101148-00

זוהי תביעה לסילוק ידי הנתבעים ממקרקעין שבבעלות המדינה ורשות הפיתוח.

מבוא ורקע

1.         התובע, מינהל מקרקעי ישראל (שייקרא להלן גם: " המינהל"), מנהל, על פי דין, את מקרקעי המדינה ובכלל אלה את חלקה 9 בגוש 7054 וחלקה 54 בגוש 7055, המצויות במיתחם הידוע בשם "נס לגויים", בתל אביב (להלן: " המקרקעין").

            מדינת ישראל ורשות הפיתוח הינן הבעלים הרשומים של המקרקעין.

2.         הנתבעים, שהינם בעלי עסק ובתי מלאכה בשטחים סמוכים, מחזיקים בחלק מהמקרקעין ועושים בהם שימוש זאת, כך על פי הטענה, שלא בהסכמת התובע ובניגוד לרצונו.

            בתביעה שבכאן, עתר התובע להורות על פינוי הנתבעים מהמקרקעין ולחייבם לסלק ידם מהם ולהחזירם לתובע כשהם פנויים מכל אדם וחפץ.

3.         זאת לדעת, כי התביעה הוגשה במקורה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א. 1472/99), כנגד הנתבעים ושניים נוספים ממשפחת מורדוב, הלא הם ה"ה דורון מרדכי מורדוב, בה עתר התובע לסעד של סילוק יד ומתן צו להריסת המבנים שהוקמו במקרקעין (להלן: " התביעה המקורית").

            נוכח הצהרת ה"ה מרדכי ודורון, על כי אינם מחזיקים במקרקעין, נמחקו אלה מהתביעה המקורית.

4.         בהחלטה מיום 3/7/00 - שניתנה במסגרתה של בקשה לסילוק על הסף בטענה להעדר סמכות עניינית - הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת א. חיות) על פיצול הדיון לשתי ערכאות, כך שבית המשפט המחוזי ידון בסעד ההריסה המבוקש, ואילו סעד הפינוי וסילוק היד יידון בבית משפט השלום.

            ההליכים בתביעה המקורית הופסקו עד להכרעה סופית בתביעה דנן.

5.         בעקבות ההחלטה מיום 3/7/00 על פיצול הדיון, כאמור, הוגשה התביעה דנן ביום 12/10/00 כנגד הנתבעים שבכותרת וזו העוברה לשמיעה בפני.

התביעה וטענות הצדדים

6.         לטענת התובע, הנתבעים פלשו למקרקעין בשנת 1998 או בסמוך לכך, תפסו בהם שטחים כמפורט בתשריט המצורף לכתב התביעה כנספח ב' (להלן: " התשריט"), הקימו בהם מבנים ללא הסכמת התובע ו/או מי מנציגיו, ללא קבלת רשותו ובניגוד לרצונו.

            הנתבעים, כך לתובע, תפסו חזקה בחלק מחלקה 54 בגוש 7055, בשטח של 136 מ"ר, הקימו בו מבנה מקורה והכשירו בו משטח חנייה (להלן: " שטח א"). שטח נוסף אליו פלשו הנתבעים, כך על פי הטענה, הינו בשטח של 164 מ"ר המהווה חלק מהמקרקעין - בו משתמשים הנתבעים כמקום פתוח לאחסנה ולצביעה (להלן: " שטח ב'").

            לטענת התובע, בשנת 1998, עת ערך נציגה ביקור במקרקעין במסגרת תפקידו, נודע לו לראשונה על פלישת הנתבעים לשטחים א' ו-ב', ועל השימוש שנעשה בהם שלא כדין תוך הסגת גבולם של בעלי המקרקעין.

            משלא נענו הנתבעים לסלק ידם מהמקרקעין, הוגשו התביעה המקורית והתביעה דנן.

7.         כל אחד מהנתבעים הגיש כתב הגנה מטעמו.

            הנתבע 1 (שייקרא להלן: " הנתבע") טען בכתב הגנתו כי הוא מחזיק בחלק הדרומי של שטח א', בצריפים הבנויים בו ובחצר ששטחה 150 מ"ר (להלן: " המגרש"), ואילו אחיו, הנתבע 2 מחזיק בחלק הצפוני של שטח א'.

            לטענת הנתבע הוא מחזיק במגרש למן שנת 1978 עת רכש את הזכויות בו ממר גולן שמעון (להלן: " גולן"), אשר החזיק בשטח א' מקדמא דנא.